صفحة: 144

שיבה כלבת הנחיה בקור במרכז לאמון כלבי נחיה בבית עובד כתבה : ירדן תמיר 1 לעולם לא אשכח את שיבה . הייתי ילדה קטנה בגן , ושיבה היתה גורה קטנה . שיבה באה אלינו כדי שנגדל אותה במשך שנה כחלק מהאמון שלה לקראת תפקידה 5 ככלבת נחיה לאנשים עורים . עברו כבר די הרבה שנים , ויש לי כבר כלבה אחרת , ויש לי עוד בעלי חיים , אבל כשאני חושבת על שיבה ונזכרת בה , יש לי דמעות בעינים . אני זוכרת כמה בכיתי 10 כשנפרדתי ממנה , אף על פי שאמא ואבא הסבירו לי כבר מההתחלה ששיבה תהיה אצלנו רק שנה ואחרי זה נחזיר אותה . למשפחה שמקבלת כלב כדי להיות לו משפחה אומנת , יש תפקיד חשוב מאד . 15 לא מספיק לאהב אותו , לחבק ולהאכיל , חשוב לקחת אותו לכל מיני מקומות , כי כשהוא יהפך לכלב נחיה הוא יהיה העינים של האיש שיקבל אותו , ואסור שיחשש משום דבר . 20 יש דברים שאני לא זוכרת , אבל ממה שההורים שלי ספרו לי , אני יודעת שהיו הרבה מקומות שלא הרשו לשיבה להכנס אליהם , למרות שהחק אוסר למנע מכלבי נחיה כניסה למקומות צבוריים . 25 להורים שלי היו הרבה מלחמות והרבה התרגזויות . יש מקומות שעד היום הם לא נכנסים אליהם בגלל היחס השלילי שקבלו , או בעצם שהכלבה המתוקה שיבה קבלה . 30 שיבה היתה כלבת לברדור בהירה . כלבי הנחיה הם כלבים שקטים שלא מתנגדים לאלוף . הייתי אז רק בת חמש , אך היה כלבים , צבי ים ובני אדם

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار