חג הסיגד

صفحة: 42

קבץ הודעה מאת : Almenesh _ mamo @ gmail . com אל : Herut _ mamo @ gmail . com נשלח ח"כ : במרחשון תשע"ב חרות היקרה , בתם שבוע באתיופיה מצאתי סוף סוף זמן פנוי , והחלטתי לכתב לך מכתב . התישבתי בבית קפה שיש בו אינטרנט , והנה אני כותבת . בהתחלה הכל נראה לי זר ומוזר , אך לאט לאט אני נזכרת בנופים ובמראות שלא ראיתי שנים רבות , מאז עליתי לארץ . בעוד יומים אתחיל לעבד במרפאה , ובינתים אני מטילת במדינה הגדולה והיפה הזו עם הקבוצה ועם המדריך שלנו , סלומון פיקדו , שגם הוא נולד באתיופיה ועלה לארץ כמה שנים אחרי . היום בקרנו בכפר וולקה בגונדר . האם ידעת שבכפר הזה אבא שלנו נולד ? התרגשתי מאד , ונסיתי לחפש את הבית שבו חי אבא עם סבתא ירוסלם ועם סבא משה . לצערי , לא הצלחתי למצא את הבית . חלפו הרבה שנים מאז בקרתי את סבא וסבתא בכפר שלהם , ועכשו אין בו יהודים עוד . סלומון המדריך התחיל לספר לחברי הקבוצה על קהלתנו " ביתא ישראל , " ( הלא הם יהודי אתיופיה , ( ועל חג הסיגד שיחול מחר בדיוק ! סלומון ספר איך חגגו את החג באתיופיה בכפר שלו בזמן שהוא היה ילד . הכפר שלו שכן ליד הר גבוה , ואת החג חגגו רק בכפרים ששכנו ליד הרים גבוהים . אנשים שגרו באזור שאין בו הרים , הלכו כמה ימים ברגל כדי להגיע לכפר שלו . בבקר ט"כ ) במרחשון ) הם התרחצו והטהרו בנחל שזרם קרוב לכפר , לבשו בגדים לבנים והחלו לעלות לראש ההר . הקיסים ( הכהנים ) עלו להר ראשונים . הם נשאו את האורית ( התורה ) ואחריהם עלתה כל קהלת ביתא ישראל . על פסגת ההר היו הקיסים קוראים בתורה ובספרים

السابق  |  التالي