סיפור עצוב

صفحة: 223

סיפור עצוב | סיפור אסתר , אחותו הצעירה של סבק , הייתה בת גילי . אנחנו , ילדי החצר , קראנו לה בשם אסתושה . היא הייתה ילדה קטנה ורזה . היו לה עיניים כחולות ושערות שחורות . יום אחד באתי לבקר את סבק . אסתושה פתחה לי את הדלת . " סבק לא בבית" - אמרה לי . "גם אימא לא בבית . היא עובדת בבתי השכנים . בוא , תיכנס , עצוב לי לבד " . עיניה הכחולות הסתכלו בי , מבקשות , ולא יכולתי לא להסכים . נכנסתי לבית , ואחרי שעה ישבנו ליד השולחן לשחק שח . אחרי כמה דקות ראיתי שאני , שהייתי מלך החצר בשח , משחק נגד מישהו רציני . היא התקדמה אחרי הרבה מחשבה , ושיחקה מצוין . אסתושה הייתה חושבת זמן ארוך עד שהייתה מחליטה . הסתכלתי בפנים שלה . הפנים היו לבנים , ולעיניים שלה היה צבע של שמים ביום אביב יפה . לא יכולתי שלא להסתכל על עיניה , עד שאמרה לי : " נו , עכשיו התור שלך . למה אתה לא משחק " ? " אני חושב" – אמרתי . לקחתי את אחד הכלים והעברתי אותו למקום אחר , אבל לא חשבתי באמת על לוח הכלים , ולא על המשחק . רציתי להסתכל על העיניים של אסתושה . בגלל העיניים הכחולות של אסתושה הפסדתי במשחק . לא הצטערתי . להפך – שמחתי . היא אמרה " מט , " הסתכלה עליי ועיניה צחקו . אני שמחתי על האור בעיניה ועל השמחה בפניה . מאז חיפשתי לי כל מיני סיבות להגיע לבית של סבק . לא סיפרתי לו על המשחק עם אסתושה . גם הוא לא אמר על כך שום דבר . אני חושב שגם היא לא דיברה איתו עלינו . זה הפך לסוד שלנו . כשביקרתי בבית ודיברתי עם סבק , גם היא הייתה שם , אבל אחר כך היא הייתה עוזבת את החדר כדי לסדר דברים בבית . כל פעם שסבק היה יוצא מן הבית , הייתי מגיע ומשחק איתה שח . הייתי מספר לה על ספרים שקראתי . היא ידעה להקשיב יפה . בלילות חלמתי שאני גיבור , ואני עוזר לה בשעת סכנה . בשביל אסתושה רציתי להיות טוב יותר . לאט לאט כבר לא יכולתי לשמור את הסוד . הילדים בחצר קראו לי " החתן . " אסתושה סיפרה לי שהחברות שלה קוראות לה " הכלה . " את הכול קיבלתי באהבה . די היה לי בחיוך אחד של אסתושה , בצחוק שעלה על פניה הלבנים . אסתושה הייתה חולה . לפני שנים היא חלתה , ומאז לא חזרה להיות בריאה . עכשיו הרופא הודיע : " הילדה חולה בשחפת . " * באותם ימים עוד לא היו תרופות נגד שחפת . הרופא אמר שהיא צריכה לשתות הרבה חלב , לאכול בשר , ולהיות באוויר הנקי של הכפר . אבל למשפחה של סבק לא היה כסף לנסוע לכפר . הם היו עניים .

السابق  |  التالي