|
|
صفحة: 112
כוחו של סיפור | פסוקים מן התנ"ך חלק א : משל כבשת הרש א וישלח ה' את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שניי אנשים היו בעייר אחת אחד עשיר ואחד ראש׃ ב לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד׃ ג ולריש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכהל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת׃ ד ויבא הלך לאייש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו ויקח את כבשת האייש הראש ויעשה לאיש הבא אליו׃ ה ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי ה' כי בן מות האיש העשה זאת׃ ו ואת הכבשה ישלים ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל׃ ז ויאמר נתן אל דוד אתיה האיש ) . שמואל ב , יב , ) 7-1 אחרי שנתן הנביא סיים לספר את הסיפור , דוד אמר : “ בן מוות האיש העושה זאת " . מי האיש , מה הוא עשה ולמה הוא צריך למות ? | מאמר חלק ב : מספרי הסיפורים אנשים תמיד סיפרו סיפורים , אבל בעבר , לפני שאנשים למדו לקרוא ולכתוב , הם סיפרו את הסיפורים בעל פה . מספרי הסיפורים היו אומנים שנדדו בין כפרים וערים . הם השתמשו בקול שלהם כדי לחקות קולות של בני אדם ושל חיות . לפעמים הם החליפו בגדים , או ניגנו בכלי נגינה קטנים בזמן שהם סיפרו את הסיפור . מספרי הסיפורים ידעו איך למשוך את השומעים . הם חזרו על חלקים מהסיפור כמה פעמים . החזרות עזרו לאנשים שהגיעו מאוחר , או לאנשים ששכחו חלקים מן הסיפור , להבין על מה הסיפור . אנשים יצאו מהבית לשמוע סיפורים , כמו שהיום יוצאים לקולנוע או לתיאטרון . הסיפורים היו ארוכים ודרמטיים , ותמיד הייתה הפתעה בסיפור . אבל אנשים באו לשמוע סיפורים לא רק כדי ליהנות . מספרי הסיפורים העבירו לשומעים מסרים חינוכיים ודתיים דרך הסיפורים . כבר בתנ"ך יש דוגמות לתפקיד החינוכי של הסיפור . למשל , כשנתן הנביא רוצה לשכנע את דויד המלך שהוא חטא , הוא מספר לדויד המלך את משל "כבשת הרש . "
|
|