בלחץ הזמן

صفحة: 64

גם אני רציתי לשמוע . האור האדום ברמזור יהיה תכף ירוק , אבל הייתי בטוח שכרמלה יכולה הייתה להספיק ולספר הכול . פגשתי פעם איש שבין אדום 35 לירוק סיפר לי את כל חייו . אבל הפעם לא צדקתי . כרמלה רצתה לספר לעליזה הכול . היא זזה אל החלון , אבל אז בדיוק האור ברמזור הפך לירוק והאוטובוס האחר , עם עליזה , מיהר ועבר אותנו . גם האוטובוס שלנו זז . כרמלה הסתכלה בי וחשבה אם כדאי לה לספר לי כל מה שעליזה ביקשה לדעת . עכשיו כבר לא היה לה מישהו אחר . הבחור הגבוה 40 כבר נכנס לתוך האוטובוס . עליזה נסעה , חשבתי , אבל נשאר הרצון לספר ; והסיפור כאן , בתוך האוטובוס . כרמלה תספר . עכשיו יש לה זמן . אין רמזור , והדרך עוד ארוכה . הינה רחוב דויד המלך , גן הפעמון , עמק רפאים . עברנו את כל אלה . ואני עדיין מקווה לשמוע משהו בדרך חברון . אבל לפני התחנה של רחוב עין גדי , כרמלה לחצה על 45 " עצור . " בגד נגע בבגד , ואני איבדתי את התקווה לשמוע את הסיפור על הלוויה . קמתי לתת לכרמלה מקום לעבור ולרדת מהאוטובוס . הצטערתי שעליזה עברה אותנו באוטובוס השני . הצטערתי שאיבדנו סיפור . כרמלה חיכתה שהנהג יפתח את הדלת . לפני שירדה , היא הסתכלה בי . היה 50 אור בעיניה ובשש מילים שקטות תיארה את הלוויה : " זה לא היה כמו בחתונה שלו " . ( על פי : יוסל בירשטיין , סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים , ( 2000 . 1 לפעמים אנחנו שומעים בזמן קצר מאוד חלקים מסיפור חיים של אדם , ומכמה מילים או משפטים אנחנו לומדים כמה דברים על האדם . מה לדעתכם המספר למד על כרמלה ועל החיים שלה ? . 2 למה לדעתכם שם הסיפור הוא : "בלחץ הזמן ? " עברו לפעילויות מתוקשבות הידעת ? אנשים שעובדים במרכזי ערים גדולות בעולם מאבדים כל שנה 38 שעות מחייהם בגלל פקקי תנועה .

السابق  |  التالي