|
|
صفحة: 162
סח השועל : " תודה " . ושאל : " נחשי , נחשי על מה חושב שועל נורא רעב , הפוגש חסידה שמנה " ? " על חתנה " ! " טפשה , לא נחשת " ! " על שושנה " ! " טפשה , לא נחשת " ! " טוב " , אמרה החסידה , " עכשו בטח אנחש , אך בתנאי שתעצם עיניך ותספר עד שש " . " בסדר " . עצם השועל עיניו וספר עד שש . אך אוי ואבוי , כאשר פקחן , נאלץ בעצמו לנחש את החידה , לאן נעלמה החסידה ... וכל כך למה ? כי זו בינתים עפה ופרחה לה , וצחוק גדול צחקה לה , על אותו שועל טפש , שנשאר לספר עד שש .
|
|