|
|
صفحة: 71
שמש במרום זורחת אמא את יוסי בנה שולחת : - לפחות הבא זיתים , זה הכל , אך אל תשכח , יוסי , ילד שלי מצלח . השדרה לוחשת : יוסי ! - הנה שוב רוקדות עיניו , מה נחפז הוא , לפניו פרח אדמוני - אי - יפי ! מבלבל לו את האף . אמא מחכה בבית . אוי לי , יוסי , זית אין , אך הנה הילד בא עם ... - מה זה ? - לך הכל אתן ! קחי הפרח הוא שלך ! - אוי לי , ילד שלי מצלח . ריק הבית , אין חלב , לחם אין , ולו כזית . אך מלא , מלא הבית אהבה , נגון ופרח ונביחות כלבלב .
|
|