|
صفحة: 588
פרק א א חזון עבדיה כה-אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה : ב הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד : ג זדון לבך השיאך שכני בחגוי-מלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ : ד אם-תגביה כנשר ואם-בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם-יהוה : ה אם-גנבים באו-לך אם-שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם-בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות : ו איך נחפשו עשו נבעו מצפניו : ז עדהגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו : ח הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו : ט וחתו גבוריך תימן למען יכרת-איש מהר עשו מקטל : י מחמס אחיך יעקב תכמך בושה ונכרת לעולם : יא ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שעריו ועל-ירושלם ידו גורל גם-אתה כאחד מהם : יב ואל-תרא ביום-אחיך ביום נכרו ואל-תשמח לבני-יהודה ביום אבדם ואל-תגדל פיך ביום צרה : יג אל-תבוא בשער-עמי ביום אידם אל-תרא גםאתה ברעתו ביום אידו ואל-תשלחנה בחילו ביום אידו : יד ואל-תעמד על-הפרק להכרית את-פליטיו ואל-תסגר שרידיו ביום צרה : טו כי-קרוב יום-יהוה על-כל-הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך : טז כי כאשר שתיתם על-הר קדשי ישתו כל-הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו : יז ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם : יח והיה בית-יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא-יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר : יט וירשו הנגב את-הר עשו והשפלה את-פלשתים וירשו את-שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את-הגלעד : כ וגלת החל-הזה לבני ישראל אשר-כנענים עד-צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב : כא ועלו מושעים בהר ציון לשפט את-הר עשו והיתה ליהוה המלוכה : עובדיה
|