|
صفحة: 556
פרק לו א ואתה בן-אדם הנבא אל-הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר-יהוה : ב כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו : ג לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם ממביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על-שפת לשון ודבת-עם : ד לכן הרי ישראל שמעו דבר-אדני יהוה כה-אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר ממביב : ה לכן כה-אמר אדני יהוה אם-לא באש קנאתי דברתי על-שארית הגוים ועל-אדום כלא אשר נתנו-את-ארצי להם למורשה בשמחת כללבב בשאט נפש למען מגרשה לבז : ו לכן הנבא על-אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה-אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם : ז לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את-ידי אם-לא הגוים אשר לכם ממביב המה כלמתם ישאו : ח ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא : ט כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם : י והרביתי עליכם אדם כל-בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה : יא והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי פרק לה א ויהי דבר-יהוה אלי לאמר : ב בן-אדם שים פניך על-הר שעיר והנבא עליו : ג ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר-שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה : ד עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי-אני יהוה : ה יען היות לך איבת עולם ותגר אתבני-ישראל על-ידי-חרב בעת אידם בעת עון קץ : ו לכן חי-אני נאם אדני יהוה כי-לדם אעשך ודם ירדפך אם-לא דם שנאת ודם ירדפך : ז ונתתי את-הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב : ח ומלאתי את-הריו חלליו גבעותיך וגאותיך וכל-אפיקיך חלליחרב יפלו בהם : ט שממות עולם אתנך ועריך לא תשבנה וידעתם כי-אני יהוה : י יען אמרך את-שני הגוים ואת-שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה : יא לכן חי-אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך : יב וידעת כי-אני יהוה שמעתי את-כל-נאצותיך אשר אמרת על-הרי ישראל לאמר שממו לנו נתנו לאכלה : יג ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי : יד כה אמר אדני יהוה כשמח כל-הארץ שממה אעשה-לך : טו כשמחתך לנחלת בית-ישראל על אשרשממה כן אעשה-לך שממה תהיה הר-שעיר וכל-אדום כלה וידעו כי-אני יהוה :
|