|
صفحة: 344
פרק יט א וירגז המלך ויעל על-עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי-יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני : ב ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל עלאבשלם : ג ותהי התשעה ביום ההוא לאבל לכל-העם כי-שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על-בנו : ד ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה : ה והמלך לאט את-פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני : ו ויבא יואב אל-המלך הבית ויאמר הבשת היום את-פני כל-עבדיך הממלטים את-נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך : ז לאהבה את-שנאיך ולשנא את-אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לו אבשלום חי וכלנו היום מתים כי-אז ישר בעיניך : ח ועתה קום צא ודבר על-לב עבדיך כי ביהוה נשבעתי כי-אינך יוצא אם-ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל-הרעה אשר-באה עליך מנעריך עד-עתה : ט ויקם המלך וישב בשער ולכל-העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל-העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו : י ויהי כל-העם נדון בכל-שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן-הארץ מעל אבשלום : יא ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשים להשיב את-המלך : יב והמלך דוד שלח אל-צדוק ואל-אביתר הכהנים לאמר דברו אל-זקני יהודה לאמר למה תהיו דרך הככר ויעבר את-הכושי : כד ודוד יושב בין-שני השערים וילך הצפה אל-גג השער אל-החומה וישא את-עיניו וירא והנה-איש רץ לבדו : כה ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם-לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב : כו וירא הצפה איש-אחר רץ ויקרא הצפה אל-השער ויאמר הנה-איש רץ לבדו ויאמר המלך גם-זה מבשר : כז ויאמר הצפה אני ראה את-מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן-צדוק ויאמר המלך איש-טוב זה ואל-בשורה טובה יבוא : כח ויקרא אחימעץ ויאמר אל-המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ס ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את-האנשים אשר-נשאו את-ידם באדני המלך : כט ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את-עבד המלך יואב ואת-עבדך ולא ידעתי מה : ל ויאמר המלך סב התיצב כה וימב ויעמד : לא והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך כי-שפטך יהוה היום מיד כל-הקמים עליך : לב ויאמר המלך אל-הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר-קמו עליך לרעה :
|