|
صفحة: 312
פרק כב א וילך דוד משם וימלט אל-מערת עדלם וישמעו אחיו וכל-בית אביו וירדו אליו שמה : ב ויתקבצו אליו כל-איש מצוק וכל-איש אשר-לו נשא וכל-איש מר-נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש : ג וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל-מלך מואב יצא-נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה-יעשה-לי אלהים : ד וינחם את-פני מלך מואב וישבו עמו פרק כא א ויקם וילך ויהונתן בא העיר : ב ויבא דוד נבה אל-אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך : ג ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל-ידע מאומה את-הדבר אשר-אנכי שלחך ואשר צויתך ואת-הנערים יודעתי אל-מקום פלני אלמוני : ד ועתה מה-יש תחת-ידך חמשה-לחם תנה בידי או הנמצא : ה ויען הכהן את-דוד ויאמר אין-לחם חל אל-תחת ידי כי-אם-לחם קדש יש אם-נשמרו הנערים אך מאשה : ו ויען דוד את-הכהן ויאמר לו כי אם-אשה עצרה-לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי-הנערים קדש והוא דרך חל ואף כי היום יקדש בכלי : ז ויתן-לו הכהן קדש כי לא-היה שם לחם כי-אם-לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו : ח ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי אביר הרעים אשר לשאול : ט ויאמר דוד לאחימלך ואין יש-פה תחת-ידך חנית או-חרב כי גםחרבי וגם-כלי לא-לקחתי בידי כי-היה דבר-המלך נחוץ : י ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר-הכית בעמק האלה הנה-היא לוטה בשמלה אחרי האפוד אם-אתה תקח-לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי : יא ויקם דוד ויברח ביום-ההוא מפני שאול ויבא אל-אכיש מלך גת : יב ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא-זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפיו ודוד ברבבתיו : יג וישם דוד את-הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך-גת : יד וישנו את-טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתיו עלדלתות השער ויורד רירו אל-זקנו : טו ויאמר אכיש אל-עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי : טז חסר משגעים אני כי-הבאתם את-זה להשתגע עלי הזה יבוא אל-ביתי : הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את-רעהו ויבכו איש את-רעהו עד-דוד הגדיל : מב ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד-עולם :
|