|
صفحة: 287
פרק כא א ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא-יתן בתו לבנימן לאשה : ב ויבא העם בית-אל וישבו שם עד-הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול : ג ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד : ד ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו-שם מזבח ויעלו עלות ושלמים : ה ויאמרו בני ישראל מי אשר לא-עלה בקהל מכל-שבטי ישראל אל-יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא-עלה אל-יהוה המצפה לאמר מות יומת : ו וינחמו בני ישראל אל-בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל : ז מה-נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת-להם מבנותינו לנשים : ח ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא-עלה אל-יהוה המצפה והנה לא בא-איש אל-המחנה מיביש גלעד אל-הקהל : ט ויתפקד העם והנה אין-שם איש מיושבי יבש גלעד : י וישלחו-שם העדה שנים-עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את-יושבי יבש גלעד לפי-חרב והנשים והחף : יא וזה הדבר אשר תעשו כל-זכר וכל-אשה ידעת משכב-זכר תחרימו : יב וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא-ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל-המחנה שלה אשר בארץ כנען : יג וישלחו כל-העדה וידברו אל-בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום : יד וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא-מצאו להם כן : טו והעם נחם לבנימן כי-עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל : טז ויאמרו זקני העדה מה-נעשה לנותרים ובנימן החל להכות חללים באיש-ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה : מ והמשאת החלה לעלות מן-העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל-העיר השמימה : מא ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי-נגעה עליו הרעה : מב ויפנו לפני איש ישראל אל-דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו : מג כתרו את-בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח-שמש : מד ויפלו מבנימן שמנה-עשר אלף איש את-כל-אלה אנשי-חיל : מה ויפנו וינסו המדברה אל-סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עדגדעם ויכו ממנו אלפים איש : מו ויהי כל-הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא את-כל-אלה אנשי-חיל : מז ויפנו וינסו המדברה אל-סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים : מח ואיש ישראל שבו אל-בני בנימן ויכום לפיחרב מעיר מתם עד-בהמה עד כל-הנמצא גם כל-הערים הנמצאות שלחו באש :
|