|
صفحة: 272
לאמר בשובי בשלום אתץ את-המגדל הזה : י וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני-קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב : יא ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את-המחנה והמחנה היה בטח : יב וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את-שני מלכי מדין את-זבח ואת-צלמנע וכלהמחנה החריד : יג וישב גדעון בן-יואש מן-המלחמה מלמעלה החרס : יד וילכד-נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את-שרי סכות ואת-זקניה שבעים ושבעה איש : טו ויבא אלאנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם : טז ויקח את-זקני העיר ואת-קוצי המדבר ואת-הברקנים וידע בהם את אנשי סכות : יז ואת-מגדל פנואל נתץ ויהרג את-אנשי העיר : יח ויאמר אל-זבח ואל-צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך : יט ויאמר אחי בני-אמי הם חי-יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם : כ ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא-שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער : כא ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע-בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את-זבח ואת-צלמנע ויקח אתהשהרנים אשר בצוארי גמליהם : כב ויאמרו איש-ישראל אל-גדעון משל-בנו גם-אתה גםבנך גם בן-בנך כי הושעתנו מיד מדין : כג ויאמר אלהם גדעון לא-אמשל אני בכם ולאימשל בני בכם יהוה ימשל בכם : כד ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו-לי איש נזם שללו כי-נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם : כה ויאמרו נתון נתן ויפרשו את-השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו : כו ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע-מאות זהב לבד מן-השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן-הענקות אשר בצוארי גמליהם : כז ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל-ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש : כח ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון : כט וילך ירבעל בן-יואש וישב בביתו : ל ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי-נשים רבות היו לו : לא ופילגשו אשר בשכם ילדה-לו גםהיא בן וישם את-שמו אבימלך : לב וימת גדעון בן-יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי : לג ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים : לד ולא זכרו בני ישראל את-יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל-איביהם ממביב : לה ולא-עשו חסד עם-בית ירבעל גדעון ככל-החובה אשר עשה עם-ישראל :
|