|
صفحة: 132
פרק יא א וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר אלהם : ב דברו אל-בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל-הבהמה אשר על-הארץ : ג כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו : ד אך את-זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את-הגמל כי-מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם : ה ואת-השפן כי-מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם : ו ואת-הארנבת כי-מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם : ז ואת-החזיר כי-מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא-יגר טמא הוא לכם : ח מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם : ט את-זה תאכלו אכבד וידם אהרן : ד ויקרא משה אל-מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את-אחיכם מאת פני-הקדש אל-מחוץ למחנה : ה ויקרבו וישאם בכתנתם אלמחוץ למחנה כאשר דבר משה : ו ויאמר משה אל-אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל-תפרעו ובגדיכם לא-תפרמו ולא תמתו ועל כל-העדה יקצף ואחיכם כל-בית ישראל יבכו את-השרפה אשר שרף יהוה : ז ומפתח אהל מועד לא תצאו פן-תמתו כי-שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה : ח וידבר יהוה אל-אהרן לאמר : ט יין ושכר אל-תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל-אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם : י ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין החמא ובין החהור : יא ולהורת את-בני ישראל את כל-החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד-משה : יב וידבר משה אל-אהרן ואל אלעזר ואל-איתמר בניו הנותרים קחו את-המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא : יג ואכלתם אתה במקום קדוש כי חקך וחק-בניך הוא מאשי יהוה כי-כן צויתי : יד ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי-חקך וחק-בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל : טו שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק-עולם כאשר צוה יהוה : טז ואת שעיר החחאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על-אלעזר ועל-איתמר בני אהרן הנותרם לאמר : יז מדוע לא-אכלתם את-החחאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את-עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה : יח הן לא-הובא את-דמה אל-הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי : יט וידבר אהרן אל-משה הן היום הקריבו את-חחאתם ואת-עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חחאת היום הייטב בעיני יהוה : כ וישמע משה וייטב בעיניו :
|