כל הנוסחאות שבשני הסעיפים הקודמים עוסקות בחישוב ההסתברויות של מאורעות מסוימים , כשכבר יודעים את ההסתברויות של מאורעות אחרים . אקסיומה 2 מאפשרת את חישוב ההסתברות של מאורע מתוך ידיעת ההסתברויות של התוצאות . אך מניין נדע את ההסתברויות של התוצאות ? בסעיף הזה נסקור מספר מקורות אפשריים לידיעת ההסתברויות . א . בדוגמה הראשונה , דוגמת הרולטה , גזרנו את ההסתברויות מן הניסיון . המדע שעוסק באיסוף נתונים מן הניסיון ובשיטות להסקת הסתברויות של מאורעות מנתונים אלו הוא הסטטיסטיקה . חברות הביטוח , למשל , שזקוקות למידע על ההסתברות להתרחשות שריפה , תאונה או מוות בתנאים נתונים ותוך תקופת זמן נתונה - שואבות מידע זה מנתונים סטטיסטיים . ב . אפשרות קרובה לקודמת היא לקבל הסתברויות מהדמיה של המציאות בעזרת מחשב . ג . בשימושים רבים של תורת ההסתברות אנו מניחים מראש , שכל התוצאות הן שוותסיכויים . כשמדובר על קובייה תקנית , מניחים שיש לה אותה הסתברות ליפול על כל אחד מהצדדים . כשטורפים חפיסת קלפים , מניחים שלכל אחד מהסדרים האפשריים של הקלפים יש אותה הסתברות להתקבל . הגדרה : מרחב הסתברות שבו כל התוצאות הן שוות-הסתברות נ...
إلى الكتاب