אי-השוויון המרחבי , הקיים כמעט בכל מדינות העולם , נתפס כתופעה שלילית שיש לפעול לצמצומה . הרצון לצמצם את הפערים נובע מסיבות שונות : הכרה באי הצדק הנובע מכך שהתושבים באזורי השוליים אינם זוכים להזדמנויות שוות לאלה שזוכים להן תושבי אזור הגלעין ; הכרה בנזק הנגרם לכלכלה הלאומית מפני שלתושבים רבים באזורי השוליים אין עבודה והם מובטלים ; ובמדינות מסוימות , ובהן ישראל , הממשלה מעוניינת לתמוך באזורי השוליים , כדי לחזק אותם גם מסיבות ביטחוניות . ממניעים אלה ואחרים , מדינות רבות וגופים בין-לאומיים מקצים משאבים מיוחדים לצמצום הפערים בין אזורי השוליים לאזור הגלעין . בישראל אף הוקם לצורך זה משרד ממשלתי , " המשרד לפיתוח הנגב והגליל , " והוא פועל לקדם ולפתח באמצעות תמריצים שונים את אזורי השוליים של המדינה - הנגב והגליל . עיקר המאמץ לצמצום הפערים מתמקד בפעולות המיועדות למשוך לאזורי השוליים פעילות כלכלית ותושבים . הנה כמה דוגמאות : המדינה מגדירה את אזורי השוליים כאזורי עדיפות לאומית , והיא מעניקה לתושבים ולעסקים של אזורים אלה מענקים , הקלות במסים , הטבות בתחומי החינוך והדיור , ועוד הטבות ותמריצים כלכליים ...
إلى الكتاب