עמוד 58 השיר הקטן מבקש למקד את תשומת לבם של הילדים במילה אחת קצרה - אל - שבדרך-כלל הם שומעים רק כחלק מצירוף : אל תטפסי ! אל תרוצו ! אל תשתולל ! . 'וכו הבית הראשון בשיר מגדיר את הזירה : לא תיאורי טבע הם הנושא , לא הרפתקאות , אלא מילים : יש טובות , יש רעות ... בבית השני מופקעת המילה הקטנה מההקשר הטבעי היומיומי שלה ( אחד מן המאפיינים של יצירות נונסנס , ( מוצבת על במה דמיונית ומתוארת עד למסקנה " היא גרועה בין הגרועות " ! אך הבית השלישי מחזיר את " אל" לתפקידה בשפה העברית כמשביתת שמחות , מעין חץ שלוח המכוון לכל עול ימים המעלה על דעתו שעשוע . בסוף השיר מתאמתת ההנחה שמדובר בדובר-ילד ; בשפת הדיבור הילדית הוא מטיח - " אל , ואל , ואל , ואל ! / מי המציא אותך בכלל " ! הפנייה למילה נשמעת כאילו באה מפיו של דובר-ילד , המייחס למילה קיום עצמאי , מעניק לה כוח וסמכות . המילה " אל" היא מטונימית לסמכות ולכוח שמייחס הילד להורים או למבוגרים בכלל היכולים למנוע ממנו תענוגות . הילדים , גם הצעירים שבהם , מבחינים היטב בסדק שבהיגיון שבו נעוץ השיר : הסדק המפריד לרגע בין סדרי עולם ומהות השפה בכלל זה , לבין ההזדמנות ה...
إلى الكتاب