בשונה מספרי הפסקים , שבהם נכתבה ההלכה באופן עקרוני , ספרות השו"ת דנה במצבים שנוצר בהם פער בין ההלכה הכתובה לבין המציאות ההיסטורית , או קושי לקיים את ההלכה כפי שהיא כתובה במשנה או בתלמוד . הדרך של חכמי ההלכה הייתה לנסות לגשר על הפער בדרכים מגוונות . לעתים הם נקטו גישה שלפיה המציאות שהם חיים בה איננה המציאות שמדובר בה במשנה או בתלמוד ולכן ממילא אין איסור הלכתי . פוסקים אחרים פירשו את ההלכה כך שאין איסור כלל . אחת הדוגמאות לגישות השונות היא באיסור לסחור עם גויים ביום אידם ( עמ' . ( 89 בעלי התוספות ראו שיהודים נוהגים לסחור עם נוצרים אפילו ביום החג עצמו והתירו זאת על סמך הדעה שהנוצרים בזמנם אינם נחשבים לעובדי עבודה זרה ולכן האיסור לא חל במקרה כזה . סיבות אחרות להתיר את המסחר היו " משום , "איבה כלומר הרצון לקיים יחסים תקינים עם הנוצרים ; וכן התלות הכלכלית של היהודים במסחר עמם . רבנו תם , שבעצמו התפרנס ממתן הלוואות בריבית ומייצור יין , נקט שיטה אחרת להתיר את המסחר : את האיסור " לשאת ולתת עמהם" הוא הבין כאיסור שחל רק על מסחר בכלי פולחן נוצרי , וממילא אין האיסור חל על קשרי מסחר אחרים . מתוך גיש...
إلى الكتاب