אחדים מהמחברים של ספרי ההלכה לאחר הרמב"ם הלכו בדרכו וסידרו את ההלכות לפי נושאים , ואחרים חזרו לחבר ספרי הלכה בשיטה שעקבה אחר סדר המסכתות בתלמוד . לדוגמה , רבנו אשר בן יחיאל , הרא"ש , טען כי פסיקת ההלכה חייבת להתבסס ישירות על התלמוד . בספרו פסקי הרא"ש הוא הלך בדרכו של הרי"ף : פירש את הסוגיה התלמודית , הבהיר את הבעיות ההלכתיות שנובעות ממנה ואת מגוון הדעות בקרב הפוסקים ולבסוף הכריע את ההלכה . החידוש בספרו של הרא"ש היה שהוא כלל הלכות שהרי"ף לא הביא בספרו וכן דעות של חכמי ספרד ואשכנז . מבחינה זו הספר שילב בין הפסיקה הספרדית לבין שיטתם של בעלי התוספות , שבה ניתן מקום לדעות שונות , ורק לאחר הדיון בכל דעה מושגת ההכרעה . את הספר " פסקי הרא"ש" קיצר רבי יעקב , בנו של הרא"ש , ועל בסיס הספר המקוצר כתב ספר חדש בשם ארבעה טורים . כל חלק מארבעת חלקי הספר ( טורים ) עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי : טור אורח חיים עוסק בענייני היום-יום , כגון הלכות הקימה בבוקר , ברכות , תפילה , קריאת שמע , הישיבה לסעודה , מועדי השנה ועוד ; טור יורה דעה עוסק בענייני איסור והיתר , שחיטה , עבודה זרה , טהרה , לימוד תורה וכבוד תל...
إلى الكتاب