אחד העקרונות שחזר עליהם הרמב"ן הוא : " כל מה שאירע לאבות סימן לבנים" ( בפירושו לבראשית יב , ו . ( לפי עיקרון זה הסיפורים על מריבות הרועים בימיו של יצחק אבינו לא התרחשו רק בעבר , אלא מלמדים על השנאה לישראל בכל הדורות . בדברים אלו ביקש הרמב"ן לעודד את היהודים : תולדות הגלות והגאולה של עם ישראל רמוזים בסיפורי האבות . הרמב"ן חשש שתהליך ההתרחקות מהיהדות שהחל בימיו בשכבות הגבוהות יתרחב , ולכן הוא ניסה להראות את התכלית והתועלת שיש בכל מצווה ומצווה . הוא חזר והדגיש כי אי-ידיעתנו את טעם המצווה אינה מעידה על היעדר טעם למצווה אלא על מגבלות שכלנו . הרמב"ן ניסה לקרב את פסוקי התורה אל המציאות המוכרת בימיו ויישב נושאים רבים על פי ידיעותיו בהיסטוריה . פרשנות שמשלבת התייחסות לאירועים היסטוריים מאפיינת גם את הפירוש למקרא שכתב רבי יצחק אברבנאל . ( 1508–1437 ) האברבנאל היה שר האוצר של מלך פורטוגל עד שנאלץ 1483-ב לברוח לספרד בעקבות עלילה שהיה שותף לקשר נגד המלך . גם בספרד הוא התמנה לתפקיד שר האוצר של הממלכות קסטיליה ואראגון עד הגירוש . 1492-ב לאחר הגירוש שימש שר בכיר בממלכת נפולי באיטליה . בפירושו הוא תיאר...
إلى الكتاب