התקנות שתיקנו הקהילות עוררו שאלות : האם הן מוגבלות בזמן ? האם הן מחייבות גם אנשים שהצטרפו לקהילה לאחר שהתקנה התקבלה ? האם התקנה מחייבת רק את בניה או גם את בני הקהילה הסמוכה ? ועוד . בקהילות שתיקון התקנות בהן היה בידי ראשי הקהילה התעוררה השאלה אם סמכותם נובעת מכך שהקהילה בחרה בהם . בקהילות שהתקבלו בהן התקנות על ידי הקהילה ולא על ידי ההנהגה התעוררו חילוקי דעות בשאלה אם התקנות צריכות להתקבל פה אחד או על פי רוב . שאלה אחרת הייתה אם קולו של כל אחד מבני הקהילה שווה למשנהו – כלומר , אם ההחלטה תתקבל על פי רוב מניין , רוב קולות ; או שבמניין הקולות יש לתת לקולותיהם של תלמידי חכמים ומנהיגי הציבור עדיפות ולהכריע על פי רוב בניין – רוב בחכמה . מניין הקולות לא כלל נשים , שלא נטלו חלק בחיי הציבור בימי הביניים מלבד השתתפותן בטקסים דתיים , שגם היא הייתה מוגבלת . בני עיר – המושג מגדיר את היחסים בין שכנים או אנשים המתגוררים במקום מסוים . בני העיר רשאים לחייב זה את זה במימון צרכים ציבוריים , כגון השתתפות בבניית חומה ; וגם במימון צרכים רוחניים , כגון בניית בית כנסת . הפקר בית דין הפקר – לפי מושג זה כל שלושה...
إلى الكتاب