מוחמד מייסד דת האסלאם נקרא בפי המאמינים בו רסול אללה – שליח האל – והוא היה מנהיג דתי וגם מנהיג מדיני . לאחר מותו בשנת 632 החלו מאבקי ירושה , ובסופם נבחר חותנו אבו בכר לרשת את מקומו . בחירתו של אבו בכר קבעה את הכללים לבחירת המנהיג המוסלמי – בן שבטו של מוחמד , בעל קרבה משפחתית למוחמד ומהמאמינים הראשונים בו . תוארו של אבו בכר היה ח ' ליפת רסול אללה – ממלא מקומו של שליח האל – ובקיצור ח'ליפה , או ח'ליף . התואר ח'ליף כלל את ההיבט המדיני בלבד , שכן לפי האסלאם מוחמד נחשב לחותם הנביאים – הנביא האחרון שאללה התגלה לו . החל במאה השמינית תוארו של הח'ליף השתנה לח'ליפת אללה , כלומר ממלא מקום האל , ונוספו לו גם תפקידים דתיים , כגון ניהול התפילה במסגד בימי שישי ונשיאת הדרשה , יציאה למלחמה נגד הכופרים , ומעל לכול – השלטת החוק המוסלמי . לתפקיד הח'ליף באסלאם הייתה יוקרה מיוחדת . הח'ליף לא נחשב למנהיג של מדינה או של אזור מוגדר , אלא למנהיג של כל האומה המוסלמית , והציות לו נחשב למצווה דתית . תפקידו של הח'ליף היה לאכוף את השריעה – מכלול המצוות והחוקים המחייבים את המוסלמי והחוק היחיד שהמדינה רשאית לחוקק . חוק...
إلى الكتاب