מדיניות משרד התחבורה לפיתוח בר-קיימא

אלכס לנגר / מנהל יבשה , משרד התחבורה מדי יום ביומו נכנסים לגוש דן , הכרך העמוס במדינה , 300-כ אלף כלי רכב פרטיים . במשך חלק ניכר מהיום זורמת התנועה בעיר בעצלתיים . מרווחי הזמן שאנשים לוקחים לעצמם כדי להגיע בזמן ממקום למקום במטרופולין אינם מתבססים על המרחק , אלא על המסלול , כלומר על תוואי הפקקים . וכך , נסיעה קצרה הופכת לארוכה יחסית , נסיעה ארוכה יחסית נמשכת יותר , וכן הלאה ... נדמה שכולם כבר הורגלו להיות מדינה קטנה וצפופה , הסובלת מזיהום אוויר ומרעש , אבל נהנית ממשק מודרני ומכלכלה מפותחת . מספר כלי הרכב על הכבישים נמצא בעלייה , וכך גם מספר הנסיעות הממוצע לתושב . בגלל המרכזיות שלה - כולם נוסעים לתל-אביב . לכאורה , הפתרון פשוט : לסלול עוד כבישים . אבל , כמדינה קטנה , ישראל לא יכולה להרשות לעצמה פתרון של מדינות גדולות . משאבי הקרקע שלנו מוגבלים , וכמותם גם השטחים הפתוחים . לכן , באופן עקרוני , כבישים אינם אפשרות בעבורנו . שערו בנפשכם , מה היה קורה לו מחצית מנוסעי הרכב הפרטי הנכנסים מדי יום ביומו לגוש דן היו נוסעים באוטובוס . חישוב גס מראה שיש צורך בגיוס של 3 , 000-כ אוטובוסים נוספים , שיי...  إلى الكتاب