בימיו של הורדוס החלה לפעול קבוצה שיוסף בן מתתיהו מכנה הפילוסופיה הרביעית ( במושג פילוסופיה כוונתו לכת , קבוצה חברתית-רעיונית . ( מנהיגה , יהודה הגלילי , היה כנראה בנו של חזקיה , המכונה בפי יוסף בן מתתיהו " ראש הליסטים" ( שודדים , ( ונהג לתקוף את תושבי הערים ההלניסטיות . לפי יוסף בן מתתיהו , חזקיה וגם בנו יהודה סירבו להכיר בסמכותו של מנהיג בשר ודם אלא רק בהנהגתו של האל . בכניעה לקיסר רומא או לנציגיו הם ראו חטא והיו מוכנים לסבול עינויים ואף מוות למען החירות . הורדוס הוציא להורג את חזקיה , וצעד זה הביא להעמדתו של הורדוס למשפט לפני הסנהדרין . לדברי יוסף בן מתתיהו הופעתו של הורדוס הפחידה את החכמים , חוץ מאחד מזקני הפרושים בשם סמאיוס שלא נכנע לו . ייתכן שחכם זה הוא שמאי או שמעיה , ויש הרואים בכך הסבר לדברי שמעיה במסכת אבות : " אל תתודע לרשות" ( משנה , אבות א , י . ( היחסים בין הורדוס לחכמים התערערו עוד יותר בסוף ימיו כשהורדוס תלה על בית המקדש נשר זהב , סמל האימפריה הרומית . שני חכמים ועמם ארבעים מתלמידיהם ניתצו את הפסל – הם ביטאו בכך לא רק את אמונתם הדתית אלא גם את התנגדותם לשלטון הרומי ולנצ...
إلى الكتاب