אחת הקבוצות שדמתה באורח חייה לאיסיים הייתה קבוצת אנשים שהאמינו בישו , ששמו העברי היה ישוע או יהושע . ישו היה יהודי שנולד בבית לחם בשנת 4 לפסה"נ אך גדל בנצרת ולכן מאמיניו נקראו יהודים-נוצרים . בהיותו כבן שלושים הוא החל לנדוד ברחבי הגליל , ונחשב למי שיכול לחולל נסים , לרפא חולים ולגרש שדים . הוא קרא לחזור בתשובה והוכיח את מנהיגי העם שלדעתו הזניחו את החובות המוסריות של אהבת הבריות וחמלה לעניים . ישו הטיף נגד השכבות העשירות של העם על כך שעשקו את העניים והתנגד לגישה שייצגו הפרושים שלפיה עיקר היהדות הוא קיום המצוות . הוא פנה בעיקר אל העניים והמדוכאים והבטיח להם כי אם יאהבו את אויביהם , אם ייטיבו עם שונאיהם ואם לא יפגעו במי שפוגע בהם הם יזכו לגאולה . בקרב היהודים שישו קירב אליו היו גם מוכסים ששירתו את השלטון הרומי . לאחר שהרומאים הוציאו את ישו להורג בשנת 29 לסה"נ הקימו מאמיניו קהילה שמרכזה בהר ציון בירושלים . חברי הקהילה היו יהודים שקיימו את כל מצוות היהדות , אבל הם הוסיפו עליהן שני מנהגים חדשים : טבילה לשם טהרה וסעודה משותפת . היהודים-הנוצרים ראו בעושר גורם משחית ובדומה לאיסיים ויתרו על רכוש...
إلى الكتاب