מתנגדיהם העיקריים של הפרושים היו הצדוקים . הם ייצגו את השכבות החברתיות הגבוהות ובעיקר את בתי הכהונה הנכבדים , ומניחים שמוצאם היה מבית צדוק . הספרות של הצדוקים לא הגיעה לידינו , וכל מה שידוע עליהם הוא מה שאמרו עליהם מתנגדיהם . הצדוקים ראו בעבודת הכוהנים במקדש את הדרך היחידה לעבודת האל . הם הסתייגו מאמונות שרווחו בעם , כגון האמונה בתחיית המתים , ולא האמינו בקיומו של העולם הבא או בהשגחה פרטית . הצדוקים כפרו בקיומה של גזרה קדומה וטענו כי גורלו של האדם נתון רק בידיו , ובמעשיו הוא יכול להביא על עצמו רעה או טובה . יוסף בן מתתיהו וגם התלמוד מציגים את הצדוקים כאילו כפרו בסמכות התורה שבעל פה וטענו שרק דברי התורה שבכתב מחייבים . תיאור זה אינו מדויק , שכן גם לצדוקים הייתה פרשנות לתורה שבכתב , אך היא הייתה שונה מזו של הפרושים . הצדוקים לא קיבלו את סמכות הפרושים ולא את כללי פסיקת ההלכה שלהם . הם פסקו הלכות שהיו שונות מההלכות של הפרושים וניסו להנהיג אותן בחיי הציבור ובעבודת המקדש . כנראה דבר זה עלה בידם לאחר שיוחנן הורקנוס הצטרף אליהם . אחת ההלכות שהצדוקים והפרושים נחלקו בהן הייתה ספירת העומר ( ויקרא...
إلى الكتاب