עזרא ונחמיה ייצגו את גישתם של העולים , שביקשו להיבדל מהיהודים שלא גלו לבבל , מתושבי הארץ גם אם היו שותפים לאמונה באלוהי ישראל , וכן מהעמים השכנים . משום כך אחת הפעולות הראשונות של עזרא הייתה מלחמתו בנישואים עם בנות העמים השכנים . עזרא ראה בנישואי תערובת סכנה : הוא חשש מפני היטמעות העם ומפני אובדן הייחוד הדתי ; ובעיניו הם היו חטא חמור – אחד מהחטאים שכבר הביאו לחורבן ושעלולים להביא לגלות נוספת . לפי עזרא , לנישואי תערובת אין תקנה אלא על ידי גירוש הנשים הנוכריות . אפשרות של גיור הנשים כלל לא עמדה על הפרק . התופעה של נישואי תערובת הייתה נפוצה במיוחד במעמדות הגבוהים בחברה , וגם בקרב הכוהנים ( עמ' . ( 16 בניגוד לעזרא הם לא ראו בנישואים עם נשים נוכריות איום על הזהות היהודית . ייתכן שהם סברו כי בנות העמים השכנים אינן נוכריות אלא בנות למשפחות שהאמינו באלוקי ישראל ולכן אין איסור לשאת אותן לנשים . ייתכן גם שהם סברו כי הנימוק לאיסור על הנישואים – שמא יביאו לנטישת היהדות ולעבודה זרה – לא חל עליהן . זאת ועוד , הם סברו כי נישואים עם העמים השכנים יתרמו להפצת היהדות בקרבם ולהכרתם באלוקי ישראל . עמי האר...
إلى الكتاب