בשנות העשרים , בימי העליות השלישית והרביעית , גדלה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל מכחמישים ושישה אלף תושבים ב1918- לכמאה ושבעים אלף תושבים ב1931- ( עמ' . ( 191 היהודים רכשו קרקעות , הקימו יישובים ופיתחו את התשתית הכלכלית והפוליטית של היישוב היהודי ( עמ' . ( 206-195 עובדות אלו עוררו חששות כבדים בקרב הערבים ; לכן הם טענו כי ממשלת בריטניה ונציגה בארץ - הנציב העליון הרברט סמואל - מנהלים מדיניות פרו-ציונית , וקראו לממשלת בריטניה להפסיק את הגירת היהודים לארץ ישראל , לאסור על מכירת קרקעות ליהודים ולהקים מוסדות נבחרים בפלשתינה ( א"י ) על פי היחס הדמוגרפי בין הרוב הערבי למיעוט היהודי . במרס , 1921 כאשר וינסטון צ'רצ'יל , ( 1965-1874 ) שר המושבות הבריטי באותה תקופה , ביקר בארץ ישראל , דרשה ממנו משלחת של הוועד הפועל הערבי * לבטל את הקמת הבית הלאומי שהובטח בהצהרת בלפור , להפסיק את הגירת היהודים ולהקים בארץ ישראל ממשלה לאומית ערבית . לדבריהם , התושבים שישבו בארץ ישראל לפני מלחמת העולם הראשונה יבחרו להם בית נבחרים - הוא יאשר את הממשלה הזאת , והיא תדווח לו על פעילותה . לאכזבתם , צ'רצ'יל הדגיש בתשובתו א...
إلى الكتاب