בראשית שנות העשרים התגוררו בארץ ישראל מיעוט יהודי ורוב ערבי תחת שלטון מנדט בריטי . בין שלוש הקבוצות האלה - בריטים , יהודים וערבים - התפתחה מערכת יחסים רגישה ושבירה : היהודים ביקשו להקים בית לאומי בארץ ישראל , כפי שהובטח בהצהרת בלפור ובכתב המנדט , ואילו הערבים ביקשו למנוע זאת . הערבים תבעו מבריטניה לקיים את ההבטחות שניתנו לשריף חוסיין ממכה במכתבי מקמהון ( עמ' ( 74 ולסגת מן ההבטחות שהעניקו לציונים בהצהרת בלפור . גם לבריטניה היו אינטרסים מובהקים באזור : היא ביקשה לבסס את כוחה ואת מעמדה במזרח התיכון , ומשום כך ביקשה לשמור על קשריה עם היהודים וגם עם הערבים . הציפיות המנוגדות של היהודים ושל הערבים מממשלת בריטניה יצרו דפוס התנהגות קבוע : עליית היהודים חוללה שינויים דמוגרפיים , התיישבותיים וכלכליים בארץ ישראל ; ובתגובה היו הערבים יוזמים אירועים אלימים המוניים , שאותם כינה היישוב בשם " מאורעות ; " ממשלת בריטניה נהגה למנות ועדת חקירה , והיא הייתה מגישה דוח ומסקנות ; ובעקבותיהם הייתה ממשלת בריטניה מגדירה מחדש את מדיניותה בארץ ישראל בספר לבן . * את המאורעות אפיין קו אחיד : המון ערבי מוסת היה מתנפל...
إلى الكتاب