העולים חברי " החלוץ" שעלו לארץ ישראל בראשית שנות העשרים התקשו להשתלב בחיי העבודה בארץ . צירוף של סיבות אחדות גרם לכך : בתקופת מלחמת העולם הראשונה הידלדלה הכלכלה בארץ ישראל ופחתו אפשרויות התעסוקה , ונוסף על כך איכרי המושבות העדיפו להעסיק פועלים ערבים מנוסים תמורת שכר נמוך . מצבם הכלכלי של העולים הלך והחמיר , ומספר המובטלים גדל . מעטים בלבד הצליחו להשיג כמה ימי עבודה בשבוע , ולפעמים ימים בודדים בלבד בחודש . בנסיבות אלו יזם הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל , הרברט סמואל , עבודות ציבוריות שסייעו לעולים להמשיך להתקיים בארץ ותאמו את פעילותה של ממשלת המנדט בהנחת תשתיות ובעבודות פיתוח בארץ ישראל . היו אלה בעיקר עבודות זמניות בסלילת כבישים , בשיפוץ מסילות ברזל ובסלילה של מסילת הברזל בין ראש העין לפתח תקווה ( עמ' . ( 173 בעבודות אלו הועסקו גם נשים שסירבו לעסוק בעבודות " הנשיות" המסורתיות בלבד - בישול , ניקיון ותפירה - ותבעו את זכותן לקחת חלק בכל העבודות . כמו הגברים , עסקו גם הן בניפוץ אבנים לחצץ , בנשיאת סלי חצץ וחול , בסלילת כבישים וכדומה . לקראת יום העבודה הראשון , ממכתבה של שולמית חיות , 27 . ...
إلى الكتاب