במחצית השנייה של שנות העשרים במאה העשרים שררה בין מדינות אירופה אווירה של פיוס , והן נקטו מדיניות של חתירה משותפת לשלום ולביטחון . הסכמי לוקרנו ב1925- והסכם פריז ב1928- מעידים על מדיניות זו . במרוצת שנות השלושים הלכה והתפוגגה אווירת השלום והביטחון : המשבר הכלכלי העולמי של שנת 1929 החליש את המשטרים הדמוקרטיים , בעיקר במדינות החדשות שהוקמו לאחר מלחמת העולם הראשונה . המדיניות התוקפנית בשנות השלושים שניהלו איטליה הפשיסטית בהנהגת מוסוליני וגרמניה הנאצית בהנהגת היטלר ערערה את החתירה לשלום . ב1931- ויתר מלך ספרד על כס המלוכה ועזב את המדינה , וקמה בה רפובליקה דמוקרטית . הרפובליקה החדשה נתקלה בקשיים רבים מצד כוחות שמרניים - בעלי האחוזות , הכנסייה ואנשי צבא . שביתות רבות ומעשי אלימות פקדו את המדינה . בבחירות שנערכו ב1936- זכו הרפובליקנים , והם הקימו ממשלת שמאל שנהנתה מתמיכת הסוציאליסטים והקומוניסטים . לממשלה זו התנגדו אנשי הימין - מלוכנים ושמרנים שהושפעו מרעיונות הפשיזם . ביולי 1936 פרצה בספרד מלחמת אזרחים עקובה מדם והיא נמשכה כשלוש שנים , עד מרס . 1939 את כוחות הימין הנהיג הגנרל פרנסיסקו פרנקו ...
إلى الكتاب