חוקת ברית המועצות מ1918- העניקה שוויון זכויות לכל אזרחיה וזכות הגדרה עצמית לכל הלאומים בתוכה , ובהם היהודים . לנין אמנם פרסם פקודה האוסרת אנטישמיות , אך למרות זאת לא פסקו גילויי האנטישמיות . בקרב מנהיגי המהפכה בלטו אנשים ממוצא יהודי שהיו מקורבים ללנין . עובדה זו גרמה למתנגדי המהפכה לזהות את היהודים עם הקומוניזם - והדבר גרר פוגרומים ביהודים . כך לדוגמה היה בתקופת מלחמת האזרחים . גם העובדה שיהודים החלו להשתלב במשרות בממשל הבולשוויקי , בניגוד למצב בתקופת שלטון הצאר , עוררה אנטישמיות . הבולשוויקים ביקשו לטשטש את הזהות היהודית הדתית והלאומית והקימו גופים מיוחדים שנועדו להעמיק את התודעה הקומוניסטית בקרב היהודים . אלה היו הקומיסריון לענייני יהודים והיבסקצייה - שניהם פעלו ביידיש , וכך ביקשו להשפיע על הציבור היהודי . לדוגמה , הקומיסריון פירק את מוסדות הקהילה היהודית , והיבסקצייה ביימה משפטי ראווה ובהם נשפטו מצוות ומנהגים בדת היהודית . ב1928- פרסם השלטון בברית המועצות תכנית להתיישבות חקלאית של יהודים בבירוביג'ן , חבל ארץ במזרח ברית המועצות , וב1934- הוכרז שהיא חבל אוטונומיה יהודית והיידיש שפתו ה...  إلى الكتاب
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית