כאמור , הנוכחות האירופית בחוף המערבי של אפריקה החלה כבר במאה החמש עשרה . ראשונים הגיעו סוחרים וטיילים פורטוגלים , ובעקבותיהם סוחרים וטיילים בריטים , הולנדים , דנים וצרפתים . הם הקימו סמוך לחוף תחנות מסחר , וסחרו בעיקר בעבדים . במרוץ האימפריאליסטי , שהחל באמצע המאה התשע עשרה , החלו מדינות אירופה לחדור אל לבה של יבשת אפריקה , לאזור עשיר בחומרי גלם , כגון שמן דקלים , כותנה ועצים שמפיקים מהם גומי . המסחר במוצרים החליף את סחר העבדים , ובשנת 1807 בבריטניה אף יצא חוק האוסר סחר בבני אדם . ההשתלטות על אפריקה נעשתה בשתי דרכים עיקריות . הדרך הראשונה הייתה חתימת הסכמים וחוזים עם ראשי השבטים או עם השליטים המקומיים . ואולם , אם הם סירבו לחתום על הסכמים , נקטו המעצמות דרך אחרת - כיבוש צבאי אשר לווה במלחמות קשות ביניהן ובין השבטים המקומיים . לדוגמה : בשנת 1877 בדרום אפריקה מרדו בני שבט הזולו בבריטים , ובשנת 1883 בסודן מרדו התושבים בבריטים , בראשות מנהיג מוסלמי שכונה " אלמהדי" ( מנהיג משיחי . ( המורדים דוכאו באכזריות רבה ובוצע בהם הרג המוני . מלחמה קשה ועקובה מדם התחוללה בין לבנים ללבנים בדרום אפריקה ....
إلى الكتاب