תורת הצורות עוסקת בשני תחומים : נטייה וגזירה . תחום הגזירה עוסק במבנים הבסיסיים של המילים בלשון , בצורות היסוד , כפי שהן מופיעות כערכים במילון , ובקשר שבין המבנים הבסיסיים לבין המשמעויות . בלשון העברית יש שתי דרכי גזירה בסיסיות : גזירה מסורגת וגזירה קווית . ה . ו צוות היסוד צורות ו > 7 סוד הן צורות ללא תוספת של צורני נטייה . כדי לקבל את צורת היסוד של פועל , עלינו "להוריד" ממנו את הסופיות ואת התחיליות של נטיות הזמן של הדרך או של הגוף , כלומר להגיע אל צורת עבר / נסתר . למשל , צורות היסוד של הפעלים : הבחנתי , מתרשלים , לכו הן : הבחין , התרשל , הלך . כדי לקבל את צורת היסוד של שם עצם , של תואר או של מילת יחס יש להוריד את כל צורני הנטייה של גוף , של מספר , של מין וגם את היידוע . למשל , צורות היסוד של המילים : גבןתי , העפרונות , פתאומיים , לבקר , ב ? ל > כם 1 ד גברת , עפרון , פתאומי , בקר , בגלל . שם עצם בסמיכות יש להפוך לצורת הנפרד : מלחמת ( עולם ) - מלחמה , חברי ( הקיבוץ ) - חבר . רק אחרי שמתקבלות צורות היסוד ניתן לדבר על הגזירה . ה 2 . הגזירה המסווגת מילים הבנויות בדרך הגזירה המסורגת בנויו...
إلى الكتاب