אנו מכירים את מושג הקצב בחיי היום יום , בגופנו ובסובב אותנו : הנשימה , דופק הלב , ההליכה או הריצה , תנועות הכנפיים של ציפור במעופה , פעולת המנוע במכונית , שקשוק הממטרה ואפילו הקלדה במחשב - בכל אלה אנו חשים את הקצב . תחומי המוסיקה והמחול מתקשרים במידה רבה ביותר לתחושת הקצב , אך הקצב קיים גם בלשון . לכל שפה יש מקצב בסיסי אופייני , שנקבע , בין השאר , על ידי מקום הטעם האופייני לאותה השפה . לפיו ניתן להכיר את השפה גם בלי להבין את הנאמר . למשל , המקצב של השפה ההונגרית מדגיש את ההברה הראשונה במילה , ולעומתו המקצב של הצרפתית הוא מלרעי . מבין הסוגות השונות , בשיר תפקידו של המקצב הוא הבולט ביותר . המקצב שייך לחלק הצלילי של לשון השיר , לתחום האסתטי מוסיקלי של מילות השיר , ולא לתוכנן . כשרוקדים לצלילי מוסיקת ריקודים , מזהים את הריקוד ( דיסקו , רוק , סלואו , ריקוד מזרחי או הורה , ( לפי הקצב הבסיסי : לפי סדרת הפעימות שעליה "יושבת" המנגינה . גם בשיר יש פעימות כאלה היוצרות מעין מבנה קבוע שחוזר על עצמו . למערכת הקצבית של יצירה מוסיקלית או של שיר נהוג לקרוא מקצב או ריתמוס . ג . ו פעילות הכנה א . כדי להב...
إلى الكتاب