ויכוח נוקב בישראל על השילומים

ויכוח נוקב בישראל על השילומים תביעת השילומים הייתה צעד מורכב ושנוי במחלוקת בישראל . בתקופה זו שרר בישראל חרם על גרמניה בכל התחומים - השפה הגרמנית , התרבות הגרמנית , מוצרים מתוצרת גרמניה . החרם לא נבע מכוח החוק אלא מכוח סולידריות חברתית ומחּויבּות מוסרית ששררו בחברה הישראלית . ב30- בדצמבר 1951 החליטה הממשלה לנהל משא ומתן ישיר עם שלטונות גרמניה בנושא השילומים . כעבור שבוע , בין ה7- ל9- בינואר , 1952 התקיימו בכנסת שלושה ימי דיונים סוערים ומַרג שִָ ים על הנושא . דוד בן גוריון הציע לנהל משא ומתן עם גרמניה המערבית בנושא השילומים " לבל יהיו רוצחי עמנּו גם יורשיו . " דבריו עוררו מחלוקת ַ ַ קשה וסוערת והחל להתנהל ויכוח בשאלות עקרוניות : האם מן הראוי לקבל כסף מגרמניה ? האם קבלת שילומים משמעה מתן ּכ ּפָ ָרה ומחילה לעם הגרמני ? האם יש " גרמניה אחרת ? " המצדדים בקבלת השילומים העלו טיעונים אחדים : היבט לאומי - ניהול משא ומתן בין גרמניה לבין מדינת ישראל כנציגת העם היהודי עשוי לחזק את מעמדה של ישראל בתור הנציגה היחידה של העם היהודי ובתור היורשת החוקית של קורבנות השואה . המשא ומתן ביטא את ריבונותה של מ...  إلى الكتاب