המסע לארץ ישראל כרוך בסבל הדרך של העולים מאתיופיה לסודאן הייתה רצופה תלאֹות . העולים עזבו את בתיהם בחופזה ונדדו בדרכים קשות למעבר לעב ֵ ֶ ר סודאן . בדרכם הותקפו על ידי שודדי דרכים וסבלו מרעב , מצמא וממחלות . גם מעשי רצח , אונס ושוד היו מנת חלקם , ורבים מתו ונקברו בדרך . המסע הרגלי ארך כשלושה עד חמישה שבועות , אך לפעמים נמשך גם חצי שנה , שנה ואפילו כמה שנים . משהגיעו העולים לגבול סודאן לא תמו הקשיים . כאן , להפתעתם , הם לא הועלו מיד לישראל , אלא נותרו למשך כשנה ויותר במחנות שהתנאים הפיזיים בהם היו ירודים . רבים חלו ומתו . כ 4 , 000- יהודים מאתיופיה מתו במהלך המסע לישראל . הקשיים והסבל שליוו את המסע מאתיופיה לסודאן הפכו את המסע הזה לאחד המרכיבים המשמעותיים ביותר בזהותם של העולים מאתיופיה . הם ראו עצמם כיהודים הצועדים לארץ המובטחת בתוך סביבה נוכרית עֹוינת , כשהם מּונחים בידי האל המסייע להם ומצילם מיד אויביהם . במהלך המסע הם הקפידו לשמור על מצוות ומנהגים יהודיים על אף הקשיים והיחס העֹוין של התושבים המקומיים כלפיהם . העולים ראו עצמם גיבורים שעמדו באתגר המסע , והאמינו כי הסבל הפיזי והנפשי ׁש...
إلى الكتاب