מבזק עולי העלייה הגדולה , כמו מהגרים בחברות אחרות , נתקלו בקשיי קליטה רבים . הפער בין התקווה להגיע לישראל לבין המציאות שלאחר העלייה יצר אווירה של התמרמרות וכעס . בתחילה שוכנו העולים ב"רכוש נטוש" - בתי ערבים שננטשו במלחמה , ואחר כך הם הופנו למחנות עולים , שתנאי המחיה בהם היו קשים מאוד . בשנים 1952-1950 הוקמו המעברות כדי לתת פתרון לבעיית שיכון העולים , כדי ליישם את מדיניות פיזור האוכלוסייה וכדי להקטין את התלּות של העולים במוסדות הקליטה . בשל מחסור בחומרי בנייה , שוכנו העולים באוהלים , בפחֹונים ַ , בב ַ דֹונים ובצריפי עץ . המעברות הוקמו בתחילה בערים הוותיקות או סמוך להן או סמוך ליישובים כפריים . מקורות התעסוקה במעברות היו מועטים , וכישורי העבודה של חלק מן העולים היו מוגבלים . לכן יזמה הממשלה עבודות דחק - עבודות יזומות . פתרון נוסף לקליטת העלייה היה הקמת כפרי עבודה , שבהם הוכשרו העולים לעבודה חקלאית . מאמצע שנות ה50- החלה המדינה להפעיל מדיניות של קליטה ישירה , שכונתה "מן האנייה אל הכפר . " הקליטה הישירה נועדה לשכן את העולים ביישוב קבע מיד עם בואם וליישם את מדיניות פיזור האוכלוסייה . במסגרת...
إلى الكتاب