המצב המדיני והביטחוני עם מצרים מידרדר מדיניותו של נשיא מצרים , גמאל ע ַ ּב ְ ד אל-נאצ ֶ ר , הגבירה את הסכנה לפרוץ מלחמה נוספת . התרבו חדירות פדאיּון ( בעברית : המקריבים עצמם ) מגבול מצרים לתחומי ישראל ותקריות גבול עם הצבא המצרי . ישראל הדגישה את הקשר בין הפדאיּון ֶ למודיעין המצרי . יש הטוענים כי הייתה מידה רבה של הגזמה בעמדה זו של ישראל , ומקורה ברצונה של ישראל ליזום " סיבוב נוסף" עם מדינות ערב בתנאים הנוחים לה . לא ברור לחלוטין אם מצרים תכננה וארגנה את פעולות הפדאיון או יזמו אותן קבוצות קטנות שלא היה תיאום ביניהן . עוד מוקד למתיחות בין ישראל למצרים הייתה תעלת סּואץ . בשנת 1950 אסרה מצרים על אניות ישראליות ועל אניות שפניהן היו מ ּ ּו ָ דֹות לישראל לעבור דרך תעלת סואץ . האיסור היה בניגוד לאמנה בינלאומית משנת , 1888 שקבעה כי התעלה תהיה פתוחה לׁש ַ יט לכל המדינות גם בימי שלום וגם בימי מלחמה . בשנת 1954 הסכימו בריטניה ומצרים שהשליטה על התעלה תינתן למצרים , אבל חופש ה ff יט לישראל לא הובטח . כדי לבחון את המצב בתעלה , הוטל ב29- בספטמבר 1954 על האנייה הישראלית בת גלים לעבור בתעלת סואץ . המצרי...
إلى الكتاب