מתח אידאולוגי בין המחנות החברתיים ביישוב בואן של העליות והיקלטותן בארץ , והקמת מפלגות , רשימות וארגונים - יצרו שני מחנות חברתיים ביישוב : מצד אחד - פועלים בעלי השקפת עולם סוציאליסטית , ומן הצד האחר - בורגנים בעלי הון פרטי . הוויכוח האידאולוגי בין שני המחנות החברתיים גרם למתיחות ולחשדנות ביניהם . המשברים הכלכליים שהיישוב התמודד אתם בשנות ה20- החריפו את הוויכוח האידאולוגי בין שני המחנות . הפועלים , בני העלייה השנייה והעלייה השלישית , קיבלו את בני העלייה הרביעית בעלי הרכוש ברגשות מעורבים . כיהודים , שמחו לבואם , אך בו בזמן חששו מן הבורגנים שהיו לדעתם " חסרי אידאולוגיה וחזון" ועלו לארץ לא מתוך רצון אלא מ ּ כַרח הנסיבות . לטענת הפועלים , העדיפו בני העלייה הרביעית להגר לארצות אחרות ולא לעלות לארץ ישראל ; ובארץ ישראל - העדיפו את ההתיישבות העירונית על פני ההתיישבות החקלאית . עוד טענו הפועלים , כי עולים בורגנים אינם יכולים לתרום ליצירת " האדם החדש" - עובד אדמה יצרני - שאותו רצתה הציונות לטפח . גם בין מנהיגי התנועה הציונית היו שחששו מעלייה זו . ב1924- טען חיים ויצמן , שאינו רוצה לבנות בארץ ישראל...
إلى الكتاب