אומות באסיה משתחררות בריטניה מעניקה עצמאות להודו ולפקיסטן הודו נחשבה ליהלום בכתר האימפריה הבריטית במאה התשע עשרה . כ400– מיליון תושביה היו מפוצלים בין רוב הינדו * , שמנה כ300– מיליון נפש , לבין מיעוט מוסלמי , שמנה כ100– מיליון . כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה ובהשפעת פרסום ארבעה עשר העקרונות של הנשיא וילסון החלה להתעורר בקרב משכילים הודים תודעה לאומית . מיד לאחר המלחמה חוקק הפרלמנט הבריטי את " חוק הודו , " לפיו קיבלו ההודים שלטון עצמי בנושאי פנים , ואילו נושאי ביטחון ונושאי חוץ נותרו בידי הבריטים . ( 1919 ) התנועה הלאומית ההודית התקשתה לקבל חלוקה זו שהגבילה את כוחה . בין שתי מלחמות העולם התגבשה התנועה הלאומית ההודית . התנועה כללה את " מפלגת הקונגרס , " מפלגה שרוב תומכיה היו הינדו והנהיג אותה מהטמה גאנדי * , ואת " הליגה המוסלמית . " בעוד מפלגת הקונגרס נאבקת למען הודו מאוחדת על דתית , תבעה הליגה המוסלמית את חלוקת הודו בין המוסלמים לבין בני ההינדו . מהטמה גאנדי הנהיג שיטת מאבק ייחודית שנקראה " התנגדות בלתי אלימה . " גאנדי קרא להינדו לא לשתף פעולה עם הממשל הבריטי , לא לציית להוראותיו ולא לשל...
إلى الكتاب