היישוב מתמודד עם המאורעות המשק והעבודה העברית מתבססים המאורעות שיבשו את חיי היומיום של היישוב והנזקים בנפש וברכוש היו קשים . בששת החודשים הראשונים למאורעות נמנו כאלפיים אירועים של התקפות על יהודים ובהם שמונים הרוגים וארבע מאות פצועים . אלפי יהודים ביפו ובשכונות של תל אביב הסמוכות ליפו נאלצו לנטוש את בתיהם מחשש לחייהם . עוד בשלביה הראשונים של השביתה נגרמו נזקים לכלכלת היישוב . הפועלים הערבים לא הגיעו לעבודתם במשקי האיכרים במושבות וחקלאים ערבים לא שלחו תוצרת חקלאית לשווקים בערים . העבודה במפעלי התעשייה שובשה והשבתת נמל יפו דלדלה את היצוא והיבוא של סחורות ומוצרים . ככל שנמשכו האירועים וגברה חומרתם , הבין היישוב כי עליו לבסס את כלכלתו בכוחות עצמו ולהימנע מתלות בערבים . . 2 מה יכלו הערבים להסיק מהתבססות המשק העברי בימי המרד ? תוך זמן קצר התארגן המשק העברי להתמודדות עם המצב החדש . מתנדבים מן העיר וביניהם מורים , סטודנטים ופקידים באו לסייע לאיכרים במשקיהם . כמו כן נקלטו בחקלאות פועלים עבריים והעבודה העברית התבססה . ככל שחלף הזמן כן פחתה תלותו של היישוב במשק הערבי . במקום התוצרת החקלאית של הכפ...
إلى الكتاب