האוכלוסייה היהודית יהודים מכל קצווי תבל מתקבצים במדינת ישראל ישראל היא מדינת הגירה, כלומר, מדינה אשר המהגרים )העולים( וצאצאיהם הם המרכיב העיקרי של אוכלוסייתה. )זאת לעומת מדינות רבות אחרות, שבהן האוכלוסייה הגרעינית היא הרוב, ואילו המהגרים הם מיעוט מכלל האוכלוסייה.( עוד מדינות הגירה ידועות בעולם הן ארה”ב ואוסטרליה. עם זאת, מדיניות ההגירה של מדינת ישראל לגבי עלייתם של יהודים לארץ היא ייחודית. זוהי מדיניות שהמדינה הכריזה עליה במגילת העצמאות מיד עם הקמתה. לאחר מכן חוקקה המדינה שני חוקים המעניקים לעלייה חשיבות ומשמעות שאין כמותן במדינות אחרות: קוח שהתוב וקוח תוחרזאה. לפי שני חוקים אלה - כל יהודי זכאי לעלות ארצה, וכל יהודי שעולה לארץ מקבל אוטומאטית אזרחות ישראלית. חוק האזרחות קובע עוד כי אזרחות ישראלית ניתנת הן למי שנולד בארץ והן מכוח הישיבה בה )כך קיבלו אזרחות גם התושבים הערבים שישבו במדינת ישראל בעת הקמתה(. מאז הקמת המדינה הלכו ורבו המדינות שיהודים עלו מהן לישראל: עד 1948 - מרבית העולים הגיעו ממדינות שונות ביבשת אירופה; בעלייה ההמונית של שנות ה50- - מחצית העולים הגיעו מיבשות אסיה ואפריקה, ו...
إلى الكتاب