בנושא התקינות התחבירית מבחינים בין לשון הדיבור לבין הלשון הכתובה. בלשון הכתובה יש להשתמש בצורות הלשון התקניות בכל סוגי המשפטים, לעומת זאת, בלשון הדבורה אנו פוגשים מקרים רבים של משפטים שאינם תקינים, שימושים לא תקינים בתחביר. לפניכם מקצת הכללים לשימוש תקני בצורות התחביריות השונות. התאם נושא-נשוא בין נושא לנשוא חייבת להיות התאמה במין ובמספר. התאמה זו נקראת התאם דקדוקי. נושא נשוא דוגמות: ועידת הצופים של קנדה תתחיל מחר בבוקר. נשוא נושא נפתחה תערוכת מאיירי הספרים. שימוש במילות שעבוד א. שימוש במילות שעבוד לא נכונות • אם ולא: באם - בעברית מילת השעבוד היא אם ללא מילת היחס ב,... לכן יש לומר: אם לא תעשה כרצוני... ולא באם לא תעשה כרצוני. • אם ולא: במידה ו... - רבים שוגים ואומרים: במידה וארצה אתקשר אליכם. בהקשר של תנאי גם מילת הקישור במידה ש אינה נכונה, אלא יש להשתמש בה במשמעות של מידה, כמות. יש לומר: אם ארצה אתקשר אליכם. • אילו במקום אם לא - במשפטים המביעים תנאי בטל עדיף להשתמש במילות התנאי האלה: לו, אילו, לולא, אלמלא, אילולא )במקום אם לא(. למשל: אילו היה הירח..., לו רציתי לבוא..., אלמלא נסעת..., ...
إلى الكتاب