כבר במאה ה-15 עמדה פראג במרכזה של תנועת מחאה מהפכנית שהנהיג יאן הוס - כומר, מטיף והוגה דעות צ'כי, תושב פראג (עמ' 97). הוס היה דמות מרכזית בחיי הדת ובחיי החינוך של פראג ואף התמנה לרקטור האוניברסיטה שלה על ידי הקיסר וצלב ה-.4 בדרשותיו תקף הוס את הכמורה הקתולית והאשים אותה בנצלנות. הוא עורר בכך תרעומת קשה אצל כמרים שונים, ובראשם הארכיבישוף של פראג. בתמיכת האפיפיור אסר הארכיבישוף של פראג על הוס לשאת דרשות בכנסיית בית לחם שבעיר. בכנסייה זו נהגו לשאת דרשות בשפה הצ'כית; וזאת בניגוד לכנסייה הקתולית, שהתפילות והדרשות בה התנהלו בלטינית, שהייתה זרה ולא מובנת לרבים מן המאמינים. הוס דגל בהכנסת רפורמות לכנסייה הקתולית. אחת מהן הייתה רפורמה בטקס המיסה. בטקסי המיסה שערכה הכנסייה הקתולית נהג הקהל לאכול מלחם הקודש בלבד ולא לשתות מן היין. רק הכומר שערך את המיסה היה שותה מן היין. יאן הוס וממשיכיו תבעו, בין השאר, שהטקס ייערך באמצעות "שני מינים", כלומר - הקהל גם יאכל מן הלחם וגם ישתה מן היין, שכן, לפי הנאמר בברית החדשה, הלחם מייצג את גוף המשיח, והיין - את דמו. לפיכך נקרא הפלג המרכזי של ממשיכיו של הוס בשם או...
إلى الكتاب