י"ז בתמוז "בחודש הרביעי בתשעה לחודש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ. ותבקע העיר" [ירמיה נב, ו-ז]. "בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטומוס את התורה והעמיד צלם בהיכל" [משנה תענית ד, ו]. שבעה-עשר בתמוז הוא יום צום ["צום הרביעי" שבמקרא - זכריה ח, יט] לזכר הבקעת חומות ירושלים על-ידי צבאות נבוכדנאצר מלך בבל, בימי הבית הראשון [685 לפני הספירה]. בספר ירמיהו [נב, ו-ז] מסופר שחומת ירושלים הובקעה בט' בתמוז, ובתאריך זה אכן נקבע הצום לאחר חורבן בית ראשון. אך לאחר חורבן בית שני, שבמהלכו הובקעה חומת העיר בי"ז בתמוז, החלו להתענות בתאריך זה "משום דחורבן בית שני חמור לנו" [שולחן ערוך אורח חיים מט, ב]. על פי המשנה אירעו ביום זה חמישה מאורעות קשים לעם ישראל: [א] משה רבנו שבר את לוחות הברית בראותו כי חטא העם בחטא העגלª [ב] קרבן התמיד, שהוקרב בבית המקדש בכל יום בשחרית ובין הערבים, בוטל בתקופת מלחמת האחים החשמונאים, הורקנוס ואריסטובלוסª [ג] הובקעו חומות ירושלים על ידי הרומאים, אשר צרו על ירושלים והחריבו את הבית השני [בשנת 07 לספירה]. זהו המאורע העיקרי שבגינו נקבע הצום ליו...
إلى الكتاب