שבועות "וחג שבועות תעשה לך, ביכורי קציר חיטים" [שמות לד, כב]. "שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה ... ועשית חג שבועות לה' אלהיך ... ושמחת לפני ה' אלהיך" [דברים טז, ט-יא]. "קבע אלהים שלשה רגלים... חג הקציר, שבו ניתנה תורה לישראל, שאוכלים מפרותיה בעולם הזה, שנאמר: [משלי ח, יט] 'טוב פריי מחרוץ ומפז'" [שמות רבה לא, טז]. חג השבועות, השני בשלושת הרגלים, חל בשישה בסיון. למעשה, התורה לא קוצבת לחג השבועות תאריך קבוע בלוח השנה. זהו החג היחיד התלוי כל כולו בחג אחר - פסח, ובמצוות ספירת העומר: חג השבועות חל שבעה שבועות ויום אחד מיום הבאת העומר, הוא יום ט"ז בניסן [ממחרת יום טוב ראשון של פסח]. שמותיו הנוספים של החג שניתנו לו בתורה ובספרות ימי הבית השני מבטאים תכנים מגוונים אחרים הקשורים בו. העיקריים שבהם הם: חג הקציר, חג הביכורים וחג מתן תורה. חמישים הימים שבין פסח לשבועות קושרים שני חגים אלה בשני מישורים שונים, חקלאי והיסטורי. הראשון, העולה מן התורה, קושר את "חג האביב" אל "חג הקציר", חמישים ימים של ציפייה בין ראשית הבשלת השדות לזמן שבו יהיו הם ראויים לקציר. המישור השני, העולה מספרות חז"ל, קושר את י...
إلى الكتاب