חנוכה "מאי חנוכהø ... כשנכנסו יוונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה" [תלמוד בבלי, שבת כא ע"ב]. את שמונת ימי החנוכה תיקנו חכמי ישראל בימי הבית השני כזכר לנצחון בית חשמונאי על היוונים, בשנת 461 לפני הספירה. שיאו של הנצחון היה בטיהור בית המקדש מסממני האלילות שהוכנסו לתוכו בידי היוונים, ובבניית מזבח חדש וחנוכתו. בעקבות נצחון זה חזרה העצמאות לישראל והוקמה מלכות בית חשמונאי. הטעם לחגיגת שמונה ימים אלו קיבל במהלך הדורות דגשים שונים, הבאים לידי ביטוי בעיצוב תכניהם של ימי החנוכה וסמליהם. המאורע המרכזי של חנוכה, כפי שתואר בספרי המקבים שנתחברו בתקופת הבית השני, הוא, כאמור, חנוכת המזבח שבאה בעקבות ניצחון החשמונאים במלחמתם. החשמונאים ראו בניצחונם ובחידוש המלוכה את ראשיתה של הגאולה, שבה שב ה' להנהיג את עמו. אולם חנוכה, כפי שנתגבש במסורתם של חז"ל, מבליט נושא אחר: הנס שאירע במקדש בפך השמן ושאיפשר ...
إلى الكتاب