על נעמי ( ואלימלך ) - והיחס לעניים בשלב זה נחזור לסיפור במגילת רות . פרק א במגילת רות מסתיים בתיאור נעמי החוזרת לבית לחם יחד עם רות כלתה . הפסוקים מתארים את התדהמה של אנשי בית לחם - ובעיקר את הזדעזעותן של הנשים - למראה נעמי : " הזאת נעמי ? ! " . הפסוקים גם מביאים את תשובתה של נעמי לנשות בית לחם : נעמי מסבירה את המהפך שחל בחייה מאז עזבה עם משפחתה את העיר ויצאה למואב : " אני מלאה הלכתי - וריקם השיבני ה'. .. " וכך מסופר בפסוקים : ותלכנה שתיהם [ נעמי ורות ] עד בואנה בית להם , ותהם : המתה , רעשה . ויהי כבואנה בית להם ונעם .. מן השורש נ - ע - ם , ותהם כל העיר עליהן שפירושו : נעים , מתוק . ותאמרנה [ נשות בית להם ] : הזאת נעמיז מרא : מרה , מרירה . ותאמר אליהן [ נעמי ] : אל תקראנה לי נעמי - המר שדי לי מאד : ה ' הרע לי מאוד . קראנה לי מרא
إلى الكتاب