הומניזם תנועה תרבותית - רוחנית , שהתפתחה באיטליה במאות ה - 14 וה - 15 והעמידה במרכז תפיסת עולמה במקום הדת והכנסיה את האדם וצרכיו . ההומניזם ( מלשון הומו , אדם בלטינית ) הגיע לשיאו כתנועה שהציבה במרכז את האדם , במאה ה - 16 . מאחר יותר הוא התפשט באירופה כלה . עד שלהי ימי הבינים הצטמצמה ההשכלה הגבוהה באירופה ללמודי דת , פילוסופיה הדתית ותורת הכנסיה הנוצרית . המלמדים באירופה התקוממו נגד המסגרת המגבילה הזאת ואפקיה הצרים ובקשו לחדש את למוד הספרות והפילוסופיה הקלסית ( של יון ורומא העתיקות ) . בנגוד לדת , שהעמידה במרכז את האלוהות , שמו ההומניסטים דגש מיחד בטפוח עצמיותו של האדם . לתנועתם קראו הומניזם ( אנושיות ) ולתחומי הידע שבהם עסקו - מדעים הומניים ( מדעי האדם או הרוח ) . רוח ההומניזם באה לכלל בטוי גם באמנות - בציור , בפסול ובאדריכלות . בהשפעת ההומניזם הורו בתקופת הרנסנס בתי - הספר באירופה בעקר את מדעי הרוח . עד המאה ה - 19 התמקדו הסטודנטים באוניברסיטאות של אירופה ואמריקה בלמוד השפות הלטינית והיונית ובשנון הספרות הקלסית . רק מאחר יותר התחילו בתי - הספר התיכוניים והמכללות להורות גם מדעים מדיקי...
إلى الكتاب